אמצע חודש פברואר והפריחה בשדות בשיאה. כל פיסת אדמה שאינה בנויה, על ההרים ותחת כל עץ רענן ניתן למצוא מרבדי פריחה בניהם כלניות לצד רקפות, זהביות לצד זמזומיות ועוד ועוד.
תפאורה מושלמת מקבלת את פניו של Valentine's Day– יום ולנטינוס הקדוש או 'חג האהבה' בפי כל. נכון, הוא "לא משלנו", ולנו יש חג אהבה מסורתי בט"ו באב, אבל מה איכפת לנו לחגוג פעמיים בשנה, בטח בשנה כמו זו החולפת.
ולנטיין דיי, החל ב-14 בפברואר, הוא חג אהבה שמקורו לפני שנים רבות במסורת הנוצרית, ומצוין עד היום ברחבי תבל.
יש מספר אגדות המספרות על ולנטינוס הקדוש. אחת מהן מספרת על ימי שלטונו של הקיסר הרומי, קלאודיוס השני (מאה 3 לספירה) כשהעולם הפגאני הרומי טרם קיבל את הדת הנוצרית אל חיקו. הקיסר סבר שחיילים טובים יותר הם חיילים רווקים, ללא מחויבות לאישה וגעגועים ולכן אסר על נישואיהם. אבל הכומר ולנטינוס סירב לשתף פעולה עם החלטה זאת ומרד במלכות ע"י זה שהמשיך לקיים חתונות נוצריות בסתר. פעולותיו התגלו, והקיסר הורה על הוצאתו להורג.
לפני מותו כתב ולנטינוס מכתב לאהובתו שנחתם במילים "מוולנטיין שלך", ביטוי שמשתמשים בו גם בימינו. התאריך 14 בפברואר מציין את יום השנה למותו ובמשך השנים נעשה ולנטינוס לפטרון האוהבים.
שמרית אור אף מתארת בשירה גבר נחשק – נסיך חלומות ממש כשם השיר:
איך כבשת בסערה את היבשת
נסיך החלומות של כל אישה,
ובקסמך נערות נפלו ברשת,
יצאו מדעתן ללא בושה?
שתי עיניך אש לוחשת,
חלומות של אהבה
ובליבן תקווה נואשת
להישרף איתך בלהבה
עד כאן טוב ויפה, אלא שבקריאה קצת יותר מעמיקה ניתן לראות מספר מאפיינים דומים לחג האהבה "שלנו" הלו הוא ט"ו באב:
המאפיין הראשון: לצערנו, שני הימים שמציינים את המושג "אהבה", מקורם בהרג.
כיצד יתכן שיום המבטא את כל היפה והנעים בעולמנו, מתחיל את יצירתו באקט מדמם כל כך. ולנטיין דיי מתרחש עם הוצאתו להורג של ולנטינוס הקדוש כיוון שקידש את מוסד הנישואים.
ט"ו באב התקיים בעקבות אונס קבוצתי המכונה סיפור "פילגש בגבעה" שהתרחש בתקופת השופטים, ושיאו בנהרות של דם הנרצחים, עד לסוף הטוב של "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב..." (המשך יבוא)
ואולי גורל האהבה תמיד ללכת יד ביד עם הכאב והצער? הרי נכתב במגילת שיר השירים שהיא מגילת אהבה: "כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה..."
וגם ג'ורג' ברסנס טוען
"כי אין שום אהבה אשר איננה צער
ואין שום אהבה, אפילו לא אחת
אשר ממכאובה נפשנו לא גוועת
אפילו אהבת הארץ בה נולדנו
אין אהבה אחת שלא תדע לבכות
כי אין אהבות שמחות".
המאפיין השני: על פי האגדה יום ולנטינוס הקדוש נחגג כיום שבו העבודה בכרמים ובשדות מתחילה. ובמקומות מסוימים הקדוש ולנטינוס מסמן את תחילת האביב.
כחצי שנה אח"כ, בסביבות חודש אוגוסט חל ט"ו באב בשיא הבשלת הענבים. אז יוצאות הבנות לחפש את האהבה ועושות זאת תוך כדי מחולות בין שורות כרמי הגפן ככתוב: "...שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות (מחוללות) בכרמים...".
כך או כך, חג שכותרתו 'אהבה' הוא דבר חשוב. אהבה לכל דבר ולא רק לבני זוג. אז צאו לחגוג בטבע שנמצא עכשיו בשיאו.
חג שמח
Comments